יפה תואר על שמות רבה כט:ז

שנאמר אני עשיתי. ופי' עשיתי את השמים ואת הארץ ואני אשא שמניע אותם ומרגיז ארץ ממקומה. ואני אסבול שתולה ארץ על בלימה ואני שיש בי כח לכל אלה אמלט אתכם מצרתכם. ואיידי דמייתי קרא מפרש לי' נמי באדם ונח וישראל:

ואני אשא ויקח אלהים את האדם. והא דלא מפרש גם סוף הפסוק ואני אסבול ואמלט. משום דלפי פירוש זה קאי הכתוב על ישראל וראש הכתוב כן הוא הן אני עשיתי לאדם. ואני נשאתיו וסבלתי ממנו בעת בריאתו כאשר אמרו לפניו מלאכי השרת מה אנוש כי תזכרנו כדאיתא בפרק דיני ממונות ולא שעיתי לטענותם ככה גם אמלט את ישראל מכל צרותם ונשוא אשא לעונם: