יפה תואר על שמות רבה כט:ד

אבל יחדתי שמי כו'. ולכן אמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' ולא אמר אנכי ה' אשר הוצאתיך. להראות את חבתו אליהם כי יחד שמו עליהם:

שני דברים שאלו וכו'. וזה הפירוש של ויגד משה את דברי העם אל ה' שרצו לשמוע מפיו ואמרו רצוננו לראות את מלכנו כדאיתא בחזית בפ' ישקני והפי' של ראיית כבודו איננה ראיה חושית אבל פי' ראיה שכלית שישיגו אמתת מציאותו והשתלשלות המציאות והנהגתו ממנו כמושג לנביאי האמת. ולא היה בהם כח לעמוד בהשגה ההיא להיותם בלתי מוכנים אליה וזו היא פריחת נשמתן כי ההשגה היתרה לאדם יותר ממה שבחקו תמיתנו ע"ד בן עזרי הציץ ומת. וחזרת נשמתן הוא מה שהוחן מד' עליהם כח והכנה להשגה ההיא עם היותם לא עלולים לזה מצד עצמם:

אלא צפה הקב"ה וכו'. פי' הדברים כי בלעדי זאת חשבו ישראל שהי' ממוצע ביניהם. ולכן בחרו בעבודת כוכבים כטעותם כי המזלות המה הממוצעים בין בני אדם להבורא לכן הראה למו ה' את כבודו ואת גדלו למען ידעו כי אין ממוצע ביניהם. ואין צורך לו לממוצע: