יפה תואר על שמות רבה כח:ו

ואת אשר איננו פה עמנו היום. ויתפרש הכתוב לפי הדרש ואת אשר איננו פה וישנו עמנו היום והיינו הנשמות שנמצאות אז ובבחינת הגופים נאמר עליהם ואת אשר איננו. ובבחינת הנשמות נאמר וישנו עמנו הנמשך בכח הדרש. ומ"ש העתידות להבראות פי' להברא להן גופים:

ביד מלאכי. והטעם שרמז הכתוב כל זה דוקא בנבואת מלאכי ולא בשאר הנביאים משום דמלאכי היה האחרון בנביאים לכן רמז הכתוב בו כי כל אלה הנבואור עד כה מסיני היו להם:

לא ניתן רשות להתנבאות. פי' שנשכחו מלבם עד שבא זמן הנבואה ואז חלה עליהם וינבאו:

קול גדול ולא יסף. ומפרש שלא הוסיף הקב"ה נבואה עוד לנביאים רק מה שחלק להם אז בסיני:

לז' קולות. יען דכל דבר הולך ממדרגה למדרגה והקב"ה שיודע קול התורה בכל הארץ לכל שבעים עמים לכן נחלק בראשונה קול האחד לז' קולות ואח"ז מז' לשבעים כי כן הוא המדרגות:

שלא היתה לו בת קול כדרך קול האדם שעם הקול נשמע הד קול קטן כנגדו. ובא להראות לנו כי ה' הוא האחדות הפשוטה וגם ההגה אשר מפיו יצא פשוט הוא באחדותו ואין בו כפל ומשנה:

צריך לדבר בכח. כלומר ראוי לדבר כי במקומות רבים במדרש יבואו צריך במקום ראוי:

בכח כל הקולות. פי' לכל אחד לפי כחו ולפי הקול הראוי אליו וכדלעיל פ"ה כל אחד לפי כחו הזקנים לפי כחן הבחורים לפי כחן כו':