יפה תואר על שמות רבה כו:ב

לצאן ולבקר הי'. שהיו שם מים סרוחים או מרים מעט שהבהמות יכלו לשתות. והמה באו מיד לעשות מריבה לאמר להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא כי פן יחסרו להם גם המים האלה:

מטה זה של פורעניות הוא. כלומר ואין קטיגור נעשה סניגור ומשני דמ"מ כדי להודיע כח הנס תקחהו שאפילו במה שמכה הוא מרפא:

ויבדוק אתכם. שיגלה חטאם כי בחטאם נמסרים בידו:

וכי מה ענין זה אצל זה. אף כי שני המעשים היו ברפידים וצריכים להיות סמוכים זה לזה. וע' ברא"ם דדחק בזה. אבל באמת הקושיא זו היא על הפסוק ויקרא שם המקום מסה ומריבה שאין כאן מקומו ומקומו הוא אחרי הכתוב מה תריבון עמדי ומה תנסון את ה'. כי שם המקום הזה הוא לא בשביל הוצאת המים בלתי בשביל המסה ומריבה. ולכן דריש כי נסמך משום שבשביל זה בא עמלק וכן נראים דברי רש"י ז"ל:

למה ליהושע ולא לאהרן שהי' גדול ממנו אבל איננה הקושיא למה לא למשה כי משה היה צריך לעמוד בתפלה: