יפה תואר על שמות רבה כד:ג

כך ישראל יצאו ממצרים למדבר. וזה בשבח ישראל נאמר ע"ד לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ולא שאלו איפה הוא מוליכם בארץ שממה בלי מחיה:

כך הנהיג הקב"ה מ' שנה כו'. וגם זה בשבת ישראל נאמר כי סככן בענני כבוד. ולא הושיבם בבתים כדי שיהיו שם בלא בתים וכרמים ויהיו פנויים לעסוק בתורה וכמ"ש במכילתא על פסוק כי קרוב הוא ע"ש. וכן מ"ש לא התקין להם אפיטיקון הטעם שלא יהיה מזונם מוכן לימים רבים וישכחו במשך זה הזמן את ה' המכלכלם:

יכול אף ישראל כן. פי' על דור המדבר לבד קאי דס"ד מאחר דעין בעין נראה ה' להם ועננו עומד עליהם ס"ד דהם היו כמוכרחים. ובפרט אחר שבקבלת התורה כפה עליהם הר כגיגית ולכן אמרינן כי לא יקבלו שכר על זה. אבל על כלל ישראל אין צריך לראיה כי שכרם אתם אחרי כי כתוב הדר הוא אם בחקותי תלכו ועוד כתובים רבים המבטיחים שכר לשומרי דבר ה':

אי מה הצאן מתוקן לטביחה. כלומר אם יחטאו סד"א כי יהיו כצאן ההרגה וכל אוכליהם לא יאשמו לכן אמר כי בכל זה כל מכניעיהם לא ינקו רע מהטעמים שכתב הרמב"ן בפ' לך לך:

שנאמר משכני אחריך נרוצה. עמ"ש בזה בחזית: