יפה תואר על שמות רבה כב:ב

ד"א וישובו המים. משום דק"ל למה לא כתיב וישב הים ולעיל מתרץ בשביל שישוב הגלגל עליהם. ומביא מחלוקת ר"י ורשב"ל. ולדברי רשב"ל מתורץ היטב כי אם כ' וישב הים הי' במשמע כי רק על מצרים שב הים ולא על ישראל ובאמת נעל הים מארבע רוחותיו. ורק המים הזיקו למצרים ולא לישראל. ולכן כתיב וישובו המים. ולר"י יתפרש מה שכתב וישובו המים או מטעם שכתוב לפני זה שישוב הגלגל או מטעם שאמר אח"ז שכל המימות חזרו:

על אלו ועל אלו גרסינן וכ"ה בשוח"ט מזמור י"ח:

באות עליו. הנה במשל באו הגייסות על האב ובנמשל הלא פרעה קם על בני ישראל אבל באמת גם זה היה לצורך לפרסם שמו בארץ וז"ש ה' איש מלחמה וגו'. ולכן נחלקה השירה לג' חלקים. הא' במציאות הנס שהיה לפרסם שמו ית'. הב' בנקמתו באויביו ע"י הנס. והג' בהצלת ישראל. וג' חלוקות אלו נזכרו בישעיה באמרו עורי לבשי עוז וגו' וכן במזמור באמרו לגוזר ים סוף וגו' והעביר ישראל וגו' ונער פרעה וגו'. וכן בתקון התפלה וים סוף להם בקעת:

שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. וקאי על שתי הידים והא דקרי לשתיהם בשם ימין משום דאין שמאל למעלה כדאיתא בחזית בפסוק ישקני:

על המצריים לא נאמר. עיקר קושיתו הוא כיון דכתיב על המצרים הלא הכל בכלל ומה צ"ל עוד על רכבו ועל פרשיו דבשלמא מ"ש בפרעה וברכבו ובפרשיו לא קשה. כי הרכב והפרשים לא נכללו בפרעה אבל במצרים בוודאי הם נכללים. לכן אמר כי מ"ש על המצרים קאי על שר של מצרים: