יפה תואר על שמות רבה כא:ז

עד עכשיו אלו עובדי עבורת כוכבים כו' דהיינו במצרים כדלעיל. וכן הוא במדרש אבכיר על פסוק והמים להם חומה שירד סמאל ואמר לפניו רבש"ע לא עבדו ישראל עבודת כוכבים במצרים ועתה עושה להם נסים. אבל על מה שבידם עכשיו שהיה בידם פסל של מיכה וכמו שאז"ל גבי ועבר בים צרה לא קטרג שלא היה זה אלא במתי מעט. ולכן לא מצא לקטרג על הגאולה כי כבר עשו תשובה במצרים ונתכפר להם בדם פסח ודם מילה כדלעיל פי"ט אבל על מה שיקרע להם הים ה"ל מקום לקטרג כי דיה לתשובה שתכפר על העון אבל לא שיזכו לנס גדול כזה שצריך זכות גדול וכ"ש במקום שחב לאחרים ושפיר אמר מדת הדין מה נשתנו אלו מאלו כו'. ובמדרש הנזכר מסיים שם שהשיב השי"ת לסמאל על קטרוגו שוטה שבעולה וכי לדעתם עבדוהו והלא לא עבדוהו אלא מתוך שעבוד ומתוך טרוף דעת ואת דן שוגג כמזיד ואונס כרצון. אלא לפי מדרשנו לא רצה ה' שיהיה שום פתחון פה למקטרג בשעת הנס והטרידו באיוב. ואם יקשה אחר מעשה אז ישיבנו כראוי:

שהיה מיועצי פרעה. וכמ"ש לעיל פ"א איוב ששתק נידון ביסורים. כי לולי זה לא היה מן הדין לצערו כדי להציל את ישראל:

עולים לים ויורדים. לפי שהים גבוה מכל העולם כדלעיל בב"ר פ"ה לכן כנה הנכנס בים בעליה והיציאה ירידה:

מה בידך לעשות. כלומר כי הפחד מהקטרוג כבר עבר. ואין בידך לעשות רק לדבר אל בני ישראל ויסעו. וקרוב יותר לגרוס מה בידו לעשות ופירושו מעתה מה בידו של השטן לעשות עוד. הלא טרוד הוא בקטרוגו: