יפה תואר על שמות רבה ב:ו

ג' פסיעות פסע משה כצ"ל. ודריש מדכתיב אסורה נא וגו' משמע שלא סר עדיין וא"כ מה אמר כי סר לראות דמשמע שכבר נתקרב לראות. לכן אמר ר"י כי בשעה שאמר אסורה נא כבר פסע ג' פסיעות ועז"א כי סר לראות כי מג' פסיעות אלו לא מנעו ה' אבל לפסוע יותר לא עזבו ה' ואמר אל תקרב הלום ומ"מ לא אמרינן שפסע פחות מג' פסיעות דא"כ כמאן דליתא דמי ולא אמר הכתוב כי סר לראות. ורשב"ל סובר כי על הפיכת פניו אמר הכתוב כי סר לראות. ומ"כ שר"י כיון לשלש מדרגות הנבואה שיש לנביא וכמ"ש המורה וזה הראשונה בחלום ואח"כ ברוה"ק בנבואה ואח"כ בהקיץ וז"ש ג' פסיעות פי' שבאותו המקום הגיע לג' מדרגות הביא ורשב"ל סובר שלא הלך ממדרגה למדרגה כשאר הנביאים אלא הפך פניו שמיד ניבא נבואה בהקיץ. וזה דרך דרש:

אבל משה משה אין בו פסק. לפי הדרש שלפ"ז יתפרש כי הוא עלה במדרגה הגבוהה של הנבואה בלי שום הפסק זמן:

אבל ממשה לא הפסיק כל ימיו. ומה דאיתא בסוף מסכת תענית ובפ' יש נוחלין עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה כבר פירש"י ז"ל שלא היה הדבור פה אל פה אלא בחזיון לילה. וע' ברשב"ם ובעין יעקב מה שכתבו בזה באופנים שונים:

שלמדה מפי הקב"ה אבל האבות קבלו התורה מקבלת שם ועבר: