יפה תואר על שמות רבה יז:ד

הה"ד ומה אעשה כי יקוה אל. משום דק"ל הלשון ועבר ה' וגו' הלא זה הוא ממשיגי הגוף ובמכילתא נתעוררו ע"ז ואמר ר"י כמלך שעובר ממקום למקום כו' וגם הראב"ע דחק עצמו בזה. והמדרש מפרש שהכוונה על המשפט שיהיה בהעברה ולא כמבול שהיה בישיבה ולא כמו לעתיד שיהיה בקימה. והכוונה בזה כי העברה מורה על קלות הדין כמו שמעביר כלאחר יד. והישיבה הוא יותר עיקר. והקימה הוא בזעף ובזעם. והא דאמרינן בב"ר פפ"ב שהישיבה חמירא יותר מקימה. שמה מיירי בעיון המשפט אשר היושב מעמיק יותר מן העומד וכאן מיירי ממעשי המשפט. ובזה ניחא ג"כ הלא גם לעתיד כתיב כי אשב לשפוט וגו' הלא חזינן כי גם לעתיד יהיה בישיבה. אבל שם מיירי בעיון הדין לחוד: