יפה תואר על שמות רבה טו:טז

בשביל ישראל. גם בדרש הזה בא לתרץ למה כתיב לכם וכדלעיל ודריש כי קאי על מ"ש בארץ מצרים לאמר כי לכם בעבורכם הי' ה' בארץ מצרים וכדמפרש ואזיל:

וגלה הקב"ה עמהם. וכמו דאיתא במכילתא ובמגילה כל מקום שגלו שכינה עמהם. ופי' השגחת ד' המיוחדת כמו שכתבנו כמה פעמים. ואין זה סותר למ"ש בב"ב שהשכינה בכל מקום. ובעל עין יעקב כתב וסוד השכינה שהיא נקראת לפעמים כלה ופעמים כנסת ישראל ומלכה ושמות אחרים ידוע לבעלי האמת:

שנאמר למענכם שלחתי בבלה. משמע ששלח שם השכינה עמהם ע"ד ובפשעכם שולחה אמכם שפי' חכמי האמת על השכינה. אבל במכילתא גרסינן שולחתי בבלה ונראה שמסורת בידם דשולחתי כתיב אע"פ שאין כן בספרינו:

כל הימים שאני עמהם אין נוטלין שם רע. פי' כי אם ישמרו דרך ה' אז יסיר ה' כל חשד מתועבה ואון אשר רבים יכלו לחשוד אותם. וכמו במצרים אמרו אם המצריים שלטו בנפשותם כ"ש בנשותיהם וזרע מצרים מעורב עם זרע ישראל. ולכן הצטיין הקב"ה את בניהם בתוארם כי ידעו הכל אשר הם מזרע יעקב וכמ"ש בחזית על פסיק גן נעול. וכן בבבל ומדי וימי אנטיוכוס יען כי דבקו בה' אלהי אבותיהם ידעו הכל כי נאמנים הם לאלהי השמים והארץ ולא יכלו לחשוד אותם כי בסתר לבבם נפתו אחרי עבודת כוכבים:

אם הקב"ה יאמר הן כו'. דריש סיפא דקרא אני מדבר בצדקה רב להושיע. ומפרש אני מדבר טובה עליהם להצדיקם ואומר תמיד להושיעם ומי יחלוק עלי וגם אם בבל מדי ואנטיוכוס גזרו עליהם גזירות לא תקומנה וכמו שדרשו רז"ל את הכתוב המה יבנו ואני אהרוס:

היו אומרים בגורן הוא. כיון שבקיץ הוא זמן הגורן אבל מפרכיל של ענבים ידעו הכל שבא מן הכרם כן יאמרו אויבינו שהקב"ה איננו בכרם ישראל ואמרו אי אלהימו. וממה שיצילם מכל צוקה ידעו הכל כי עוד עינו צופיה על כרם ישראל: