יפה תואר על שמות רבה יד

עד שלא קבלו במרות דברו. ומפרש ולא מרו בשביל שלא מרו וקאי על המצרים כי לפי פשוטו דקאי על החושך למה כתיב ולא מרו בל"ר:

עבה כדינר הידוע להם בזמנם ובילקוט הגירסא כדינר קורדינאה. והטעם בזה כי פחות מכדינר לא נחשב כלל. וכמו דאיתא גבי ניקב הטחול כל שלא נשתייר בו כעובי דינר זהב טריפה:

מהיכן היה החושך. כי כל חושך הוא רק העדר האור. אבל החושך הזה שהיה בו ממש. שואל מאין בא:

לפי שהיו פושעים בישראל כו'. ולא ס"ל הטעם של שלשת ימי אפילה כדי שיראו ישראל את גנזי המצרים וכדלקמן וסובר כי ה' נתן את חן העם בעיני מצרים והשאילום מטוב לבבם. ולא חשכו מעולם להשאילם להם:

והשביעי של חשך זה כו'. משום דפחות מז' ימים לא שמשה כל מכה כדלעיל פ"ט לכן אמר כי יום השביעי החסר פה נשלם בים:

כך היה הקב"ה שולח ענן וחשך. נראה דסובר כי גם שם היה החשך ממשיי וכמו בחשך מצרים ולכן אמר והחשך בה"א החושך הידוע. וכן נראה ממה שפירשו במכילתא על זה ולא קרב זה אל זה שלא היה יכול אחד מהמצריים לקרב עם חבירו וע"ש עוד:

ועל זה נאמר אורי וישעי. בשוחר טוב דקדקו מדכתיב אורי משמע לישראל לבד ולא למצרים שהיה החושך להם. או י"ל דדרש אם תחנה עלי מחנה דהיינו מחנה מצרים:

כן דברת. יפה כוונת ומפרש כמו כן בנות צלפחד דוברות. וכן תרגם המתרגם יאות מללת. וכ"כ רש"י בחומש: