יפה תואר על שמות רבה יג:א

שאל אבנימוס הגרדי. הזכיר מלאכת השואל והנשאל ללמד לנו כי לא נהיה בז לכל אדם אף כי מלאכתו פחותה היא וכמ"ש במסכת עדיות עד שבאו ב' גרדיים משער האשפות כו' וקיימו חכמים את דבריהם ע"ש. והנה הוא בשאלתו ע"כ לא חשב מזימה כי לא ברא ה' יש מאין ושואל מאיזה חומר נברא דזה הוא כפירה באמונתנו ועם איש כזה לא באו רז"ל להשיבו כאולתו. אבל שאלתו היתה האם חומר הארץ אשר הוא חומר עכור וגס ומשתנה לרגעים האם הוא נברא מן האין המוחלט. או שהקב"ה ברא מקודם חומר דק וזך והחומר הזה התעבה ויהי לארץ בדבר ה'. ולכן לא שאל על השמים אחרי שהם נבראו מחומר זך וקימים במצבם אשר נבראו. לא התפלא ע"ז אם ברא הקב"ה היש הזה מהאין המוחלט ורק על הארץ אשר בה יש שנויים משנויים שונים בכל עת ובכל רגע וגם הוא חומר עב ע"ז שאל שפיר. וע"ז אמר נטל הקב"ה עפר מתחת כה"כ כו' כי הכסא הכבוד הוא מהנבראים לפני בריאת העולם וממדרגה של מטה ממנו לקח חומר הנקרא עפר ואת החומר הזה הוריד הקב"ה עוד מדרגה אחת וברא את הארץ וע"ד כי לשלג יאמר הוא ארץ. וכן המים לקח מתחת כה"כ ועליהם זרק העפר ובחפצו צוה כי יעשו פעולותיהם ויהיו לארץ אשר אנחנו דרים עליה ומתחלה ברא ה' המרכז הנקרא מוצק ואח"ז נבראו הצדדים וכמו דאיתא בפ' הוציאו לו עולם מאמצעיתו נברא שנאמר בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו:

שאל מה תבקש. ובדבור לא יבטל מזמנו. ומה דאיתא בתענית כי אבא חלקיה יהבו ליה שלמא ולא אסביר ליה אפין ואמר אגר יומא הואי. אמינא לא אפגר ע"ש ברש"י. מדת חסידות יתירה היתה בו:

כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן כו'. פי' הדברים אף כי יש בהם זכות של יעקב שהוא אבן ישראל וגם יש בהם זכות של יצחק שנמשל לחול כדאיתא במ"ר פ"ב מ"מ כרוב חטאם לא עמדו להם זכותם. וכלה ה' אפו בהם. ורק שלא יאמר פרעה לא היה יכול להצילן זה עמד להם ושפך חמתו על פרעה:

לכלותם ולהשליכם. פי' או לכלותם או להשליכם אל ארץ אחרת ע"ד וישליכם ה' מעל פני אדמתו:

הה"ד שלח חושך ויחשיך. משום דבעי לפרש וימש חשך שהיה ממש בחושך לכן מביא את הכתוב הזה שלח חושך. ושליחות לא תפול רק על דבר שיש בו ממש. ואגב זה דרש את כל הכתוב הזה: