יפה תואר על שמות רבה יא:ג

לפי שהמצריים משתחוים. כדכתיב כי תועבת מצרים ומפרש כמו מלכום תועבת בני עמון אשר פירוש כי הצאן נחשבו לאלילי מצרים אשר עבדו להם וכמו שתרגם גם התרגום:

מהו הנה. משום דקראי קשו אהדדי מדכתיב הנה אנכי יוצא המימה משמע שתיכף ליציאתו יתפלל והדר קאמר וסר הערוב מחר ומשני כי התפלה היתה מיד כדי שיסור למחר כשישלמו הז' ימי המכה כדלעיל:

למה הביא עליהם ערוב דמדה כנגד מדה בעינן כדלעיל פ"ט. והנה בשוח"ט גרסינן ישלח בם ערוב ר"י אומר נשרייתא ר"נ אומר ערוב מלמטה דובין ואריות ונמרין כו'. ונראה כי נשרייתא הוא צרעין ויתושין שהיא עוף הנושר ונופל ואין בו כח לעוף כעוף השמים וקשה דר"י אדר"י ודר"נ אדר"נ וי"ל איפוך ההיא דשוח"ט: