יפה תואר על שמות רבה א:כז

בן כ' שנה. נראה שמפרש ויגדל שגדל מנערות לבחרות ולכן אמר בן כ' שנה כי אז הוא בא בכלל אנשים בקומה ודעת. והאומרים בן ארבעים סוברים ויגדל בתבונתו ובן ארבעים לבינה. ומה שמקשה וכי אין הכל גדילים קושיתו היא למה כתיב משה ולא ויגדל סתם דהא במשה מיירי כל הפרשה ומשני כי בא לדיוקא דמשה גדל יותר מזולתו ולמעלה אשמעינן שגדל בקטנותו עד שנגמל וכאן בא לאשמעינן בגדלותו מנערותו עד שבא לכלל אנשים בקומתו:

שתי יציאות יצא כו'. כלומר מהארמון יצא רק ב' פעמים משום שהיה אהוב ונחמד שמה. ובשתי פעמים אלו יצא רק לטובת אחיו. וזה שבא הכתוב לספר בשבחו:

שהיה רואה בסבלותם כו'. ודריש מדכתיב וירא בסבלותם בב' ולא כתיב וירא את סבלותם. ולכן מפרש כמי אם ראה תראה בעני אמתך. ירא ה' בעני. וכן ר"א בנו של רי"ה דדריש ראה משוי כו' מפרש וירא בסבלותם ממש דהיינו משאם:

אני מניח את העליונים ואת התחתונים וכו'. הנה על הקב"ה לא שייך רק מניח את העליונים. ומ"ש ואת התחתונים פירושו כי הדברים המתנהגים ע"פ חוקי הטבע כפי אשר שם הקב"ה בראשית היצירה. אמר עתה כי בגלל משה אשר הניח כל עסקיו לראות בצערן של ישראל אני מניח את חקי הטבע התחתונים ומשה יעשה אותות ומופתים לשנות את חקי הטבע: