יפה תואר על שמות רבה א:יג

כשראה שהם פרים ורבים. פי' ולא הועילה עצתם במה שהרחיקו אותם מבתיהם וכדלעיל לכן הוכרחו לגזור על הזכרים כדי שתקום עצתם הרעה למעט את בני ישראל:

כלה וחמותה. ע' בזה ברא"ם כי קבלה היתה בידם. ונראה כי רב ורשב"ן לא פירשו שמותן רק זה אמר כלה וחמותה וזה אמר אשה ובתה והמדרש מפרש את שמות הנשים האלה וכן נראה מגמרא סוטה. ושמעתי דדייקי מדכתיב המילדת העברית שניהם חסרים וי"ו. ולפי זה לפי הכתיבה משמע אחת ולפי הקריאה משמע שתים לכן אמרו כלה וחמותה או אשה ובתה שמצד מספרן הנה רבות ומצד קרבת המשפחה נחשבות לאחת:

אלישבע. אשתו של אהרן ואע"פ שלא היה אז רק ג' שנה יתכן שהיה לו אשה הראויה לזווג לפי מה שהיו אז פרים ורבים שלא כדרך העולם:

והיתה זריזה בכבוד אמה ובעבודת ה' והיינו דמייתי גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו:

שהופיעה את ישראל לאלהים. שהיתה נביאה ומלמדת אותם דעת:

שהעמידה ישראל כו'. פי' שקיימה אותן והחיה אותם במים ומזון כדלקמן. ומ"ש שבשבילן נבראו השמים כדאיתא בבראשית רבה פר' א'. וכ"ש הוא על הארץ. ורק מודיע לנו שגם השמים הגבוהים אינם גבוהים ממעלת האדם:

עמד הוא והחזיר. הנה באמת אין טעם מספיק בדבריה להחזירה ולהוליד בנים לבהלה ובוודאי שב ואל תעשה עדיף וכמו דאמרינן בבבא בתרא מוטב שיכלה זרעו של אברהם אבינו מאליו. ואל יכלה אותו רשע. אבל עיקר דבריה הוא אם אתה לא תשעה אל גזירת פרעה בוודאי יעשה הקדוש ברוך הוא נס וגזרת פרעה תתבטל: