יפה תואר על קהלת רבה ז:ז:ב

ווי דמובדין ולא משתכחין. בש"ר הגירסא חבל על דאבדין וכו' ופירש"י בחומש כתוב יש לי להתאונן על מיתת האבות נראה שפי' חבל לשון צער תאניה ואניה אבל בפרק חלק פי' הפסד גדול יש על חסידים שנאבדו ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם שאין אתה כאברהם יצחק ויעקב:

שלא הרהרו אחרי. אע"פ שלא מצינו שנגלה על אברהם באל שדי אלא פעם אחת במילה דכתיב אני אל שדי וגו' וליעקב פעם אחת דכתיב אני אל שדי פרה ורבה וליצחק לא מצינו בשום מקום שנגלה לו באל שדי ואף לפי מה שפירש רש"י בחומש דכיון דקא"ל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ה"ל כאלו נגלה אליו באל שדי שאותה השבועה באל שדי היתה מ"מ י"ל שאעפ"כ היה הרבה פעמים אף שלא נכתבו בתורה כנ"ל:

א"ל את ב"ו לא יכולת וכו'. עי' כנגד מה שהקפיד משה קא"ל שמשה שהוא הקפיד כמדת בשר ודם ראיי לו לדעת כי ה' שאינו ב"ו יהיה רחמן כמדותיו וע"כ יציל את ישראל ואין להרהר אחריו לאמר והצל לא הצלת: