יפה תואר על קהלת רבה ז:א:ב

לך ומנה לי כ"ג וכו'. נראה דמעיקרא א"ל שהוא יהיה הבוחר והמקרב שע"י שסבור משה שהוא יהיה כהן אולי ירע בעיניו בחירת אחר לכ"א שהוא יהיה המקריבו כי בזה נמצא הוא מתעלם ממנו שהוא הממנה אותו והממנה גדול מהממונה ולפי שמשה בענותנותו לא רצה למנות מדעתו שאל את פי ה' וא"ל משבט לוי לכ"א אליך כלומר מהשבט הקרוב לך ולכן לא אמר ברישא אהרן כדי שיראה שמשה הוא הממנה אותו:

עצמך פדית. שהשכינה היה עמהם בגלות ואף שפדה גם אותנו לא כיון לפדותנו והוא מ"ש בש"ר ולא פדה אותנו וכי עמנו היה עסוק לומר שאע"פ שפדאנו לא נתעסק אלא בעבורו וה"ל כאלו לא פדה אותנו א"ק כי מי חייב היות השכינה עמהם בגלות אלא שהוא עשה לטובתם שלא יאבדו וא"כ הפדיון אינו אלא בעבורם כי היה יכול להציל שכינתו ולהניחם אלו לא היה מקפיד גם בעבורם וי"ל שכוונתם שלכבודו הוא דעבד שאחר שנקרא שמו באבותיהם כאלו היה חילול כבודו בשעבודם כאלו הוא בגלות שאינו יכול להתיר את עצמו: