יפה תואר על קהלת רבה ה:ב:א

הרשעים ברשות לבם כו'. דאל"כ מאי שנא בהני דכתיב אמירה בלב ובהני על לב אלא משום דרשעים ברשות לבם דהיינו יצרם ותאוותם ולכ"א ויאמר בלבו כלומר מאמרו ברשות לבו כי בלתו לא יעשה דבר אבל הצדיקים לבם ויצרם ברשותם להכניעו ולכן יהיה מחמרם אליו ואליו כלומר שגזר' עליו להטותו אל המצות:

וחנה היא מדברת על לבה. וא"ת במה היה כאן לבה ברשותה וי"ל שלפי צרתה ישאלנה לבה לקרוא בקול גדול על מר נפשה נגד צרתה והיא כבשה לבה לתת פוגת לה להתפלל בנחת וקולה לא ישמע:

ויאמר דוד אל לבו. וא"ת מה לבו ברשותו שייך הכא וי"ל שלבו אמר לו שה' בעזרו ואם ירדפנו עוד שאול ה' יביאנו לידו ויהרגנו והוא חלק עליו ואמר כי לא ישלח ידו במשיח ה' ונמנא הוא בסכנה שמא יפגע בו שאול ולכן צריך לברוח: