יפה תואר על קהלת רבה ה:יא:ב

הקב"ה יודע מתי הגיע עונתו של צדיק. פי' אף שפעמים ימותו צדיקים בבחרותם הוא לפי שהיה יודע שזו היא עתם הראויה שאם יחיו יותר יהיו לרעתם שיחמיצו כדאמרינן בב"ר פ' ס"ב גבי גדעון דלא שוה לו השיבה לז"א יש צדיק אובד בצדקו יודע ה' שהצדיק ע"ל לידי טעות ומסלקו בצדקו כדאמרי' בפ"ק דחגיגה ר' יוחנן כי הוי מטי להאי קרא בכי הן בקדושיו לא יאמין ואם בקדושיו לא יאמין במאן יאמין וכו' עד הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין פירש"י הני מנטרן אותן שלא נתבשלו כל צרכן אינן ממהרות לירקב כו' וא"ת למה כל הצדיקים שמחמצין כיוחנן כ"ג ולא הקדים ה' לסלק טרם יחמיצו ומצד א' ג"כ פעמים בקדימת המיתה טובה לצדיקים שאם יחיה יותר מדאי יהיה על עצמו למשא ויקוץ בחייו ובתנחומא הביא מעשה בזקינה אחת שבאת לפני ר"י שיבקש עליה שתמות וא"ל שתמנע מב"ה והנה נמצא בספרי ישמעאלים היות אומה באקלי' יושבים בקצה המזרח אשר בעברם מצ' שנים ומעלה שורפים עצמם בשמחה ובטוב לבב והיתה זאת להם לחקת עולם וכל משפחתו ביום ההוא ששים ושמחים אל שמחת מיתתו ואוכלים בשרו צלי אש ואומרים שהיו קוברים את אבותם בתוכם ובקרבם [ועל שאר דברי המדרש כאן עמ"ש דברים נכונים בע"ה ביפה קול בשי"ר על פסוק דודי ירד לגנו]: