יפה תואר על קהלת רבה יא:א:א

ואקחה פת לחם. בהשוכר את הפועלים לא הזכירו זה ואמר שהמן בזכות ויקח חמאה וחלב והכא לא נקט חמאה וחלב וי"ל דהיינו הא שלא בא חמאה וחלב אלא תמורת הלחם לפי שנטמאה העיסה להכי נקט פת לחם שהיתה בו עיקר כוונתו והתם נקט חמאה וחלב שנתן ממש א"נ הכא נקט פת משום דהמן הוי דוגמא דידיה דאיקרי לחם והתם נקט חמאה וחלב דדמו למן בטעמו שהיה כטעם לשד השמן:

עלי באר וגו'. לא נקט והכית בצור והיינו הא דבאר היה מהתם כדפירש"י בפ' השוכר את הפועלים. וניחא ליה הכא למנקט האי קרא דכתיב ביה באר שהיה מתגלגל עמהם במדבר תמיד כך איתא בתענית ולהכי לא נקט ויורהו ה' עץ וגו' דאין מים ההם קבועים להם בכל המדבר ואין לומר משום דהתם לא נתחדשו המים בעבורם רק המתקתם ולא דמי ליוקח מעט מים דבארץ נחלי מים מאי איכא למימר ולעיל נקט והכית בצור דהוי קרא קמא: