יפה תואר על קהלת רבה י:ח:א

רשב"י ור"א בריה כו'. תלת עשר שנין בשמדא בפ' ד' דשבת מפרש שסבת הטמנתם מפני שהלשינום למלכות על שדברו בגנותם גם בסבת יציאתם לבסוף וכן בענינים אחרים שמפרש בסמוך מפרש התם בענין אחר:

שמע ברת קלא. מה' היה הדבר כדי שיבין לאשורו לצאת משם:

מדכייא טברייא. שהיו מקומות שהיו בהם ספק טומאה שנאבד שם קבר והיה צער לכהנים לסבב את הדרך כדמפרש בפ"ב דשבת:

טייף וסליק ליה פי' רש"י שהיה לוחש על החתיכות ובפ"ב דשבת פי' שהיה בדרך נס והכי מפרש בפסיקתא ובירושלמי:

כל הספיחין סותרין כו'. כך היא לשון המשנה במתכת שביעית ולפ"ז הספיחין המלוקטין לא היו של כרוב וע"ז הדרך מייתי עובדא בירושלמי דשביעית ולהבין פי' המשנה והברייתא בפ' מקום שנהגו שגרס כל הספיחין אסורין חוץ כו' וכן הוא בב"ר פ' ע"ט ועיין בפי' הרמב"ם והר"ש בפי' המשנה ובתוספות ריש פרק קמא דקידושין ואין כאן מקום להאריך: