יפה תואר על קהלת רבה י:ד:א

נכנס אל התיבה ברשות כו'. נראה שלא ר"ל שמדבר בנח ממש דבנח מאי דהוה הוה ומאי אתא לאזהורי ועוד דקאמר תעלה לשון עתיד אלא משום דק"ל מה קאמר דאי ר"ל שכאשר יעלה עליך רוח השליט לצוותך איזה דבר עכ"ז מקומך אל תנח ולא תאבה לו זה היפך אני פי מלך שמור וירא את ה' בני ומלך ואי במילי דיהרג ואל יעבור מיירי לא ה"ל לסתום ולומר מקומך אל תנח סתם ואם הכוונה שלא תניח מקומך אשר קבע לך המושל ולא תעבור על דבריו מאי קמ"ל ועוד מאי מקומך דמשמע דכבר היה לך מקום קבוע ולא שהמושל קבעו עתה דא"כ מקומו מבע"ל לכ"א דמיירי בענינו של נח והיינו דכשנכנסת לדבר או למקום מה ברשות לא תצא ג"כ אלא ברשות והיינו מקומך אל תנח שהוא המקום שכבר היית בו מאז צווית עליו ועד עתה והא קמ"ל דאע"ג דבכניסתך אינך מצווה אלא מורשה וסד"א כי לצאת אין צורך רשות עכ"ז ראוי שלא תעשה אלא ברשות: