יפה תואר על קהלת רבה א:טו:א

הניחו לי ואראה בכבוד חבירי. ק' והלא נצטער מזה כמ"ש ואוכל את בשרו והאיך מבקש עכשיו שיניחו ויראה וע"ק במ"ש שמצווין שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים וכו' ובפ' שואל גבי בכל עת יהיו בגדיך לבנים למלך שזימן לעבדיו וכו' עד אמר הללו שקישטו עצמן ישבו ויאכלו והללו שלא קשטו עצמן יעמדו ויראו זיואי חתנו של ר"מ אומר אף הם נראים כשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאין כו' הרי דלכ"ע רואים הרשעים הצדיקים ומצטערין וי"ל דהתם לאו ברשעים מיירי אלא שלא נזהרו להרבות תורה ומצות ויצטערו שאינם זוכין כמותם לאותו תענוג אבל הכא ברשעים שעשו עבירות שצריכין לירד לגיהנם ולזה הם מבקשים ואומרים הניחו לי וכו' כלומר די לי צר ומצוק בראותי כבוד חבירי וחורק שיני וכדי שינצל מדינה של גיהנם ואומרים לו שהם מצווין שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים: