יפה תואר על בראשית רבה צט:ג

מדבר בשופטיו. בא לתרץ למה השוה אליו לזאב ולא לארי ומתרץ מפני שחוטף בערמה כזאב וכמו באהוד. אמנם הלשון בשופטיו צ"ע דהא אהוד רק אחד הוא. וע' בזה בתנחומא:

ערפלא טורא. הר שנקרא ערפלא וקים להו דזה מסדרונה:

ששם ישבו מה"ש מסודרים להציל את אהוד. ואולי פירושו כי במה שנתנה הישועה לישראל ישבו מה"ש מסודרים איש על דגלו:

בבוקר יאכל עד ביום ההוא נתן המלך וגו'. ופי' של בבוקר בראשית המעשה נתן המלך אחשורוש וגו' ובערב זה באחרית המע"ה שמה אסתר את מרדכי על בית המן. ודברי התנחומא בזה הענין לא מובנים המה ע"ש:

חוטף את הקרבנות ע"י האש היורדת מן השמים ונשרפו מיד: