יפה תואר על בראשית רבה צב:ה

יהודה שהוא מלך כו'. ופי' הבכור כבכירתו כמו גם אני בכור אתנהו. ובתנחומא איתח בא"א ע"ש:

נתן לו יוסף כו'. ע' בזה בתנחומא פ' ויגש. ואין הפירוש כי בנימין אכל חמש פעמים נגד כל איש אשר ישב על השולחן אבל פי' המנות הוא המגדנות וגם מהם אכל מכל מנה מעט והמותר נשאר על השולחן:

הה"ד ותרב משאת בנימין. וה"פ ותרב משאת בנימין ממשאת כולם עד היותה ה' ידות כנגד משאת כל אחד מהם. ונמצא שהוא מוסף עליהם ד' ידות:

עמו שתו חוץ ממנו לא שתו. כי כזר נחשב לפנינו שיספר הכתוב בגנות השבטים ששתו עד כי ישכרו. כי השכרות מדה מגונה היא מאד. לכן מפרש כי המה לא שתו יין חוץ ממנו ולא הורגלו ביין. ודרך האיש שאינו רגיל ביין להיות שכור גם אם ישתה מעט יין: