יפה תואר על בראשית רבה צא:ח

אבל ברם. פי' כי לא תפרש כמו שפירש"י שהוא לשון בירור הדברים וכן ת"א בקושטא. אלא לשון נופל על דבור הקדום או לשלול הדבר או לחייב הדבר נגד המחושב. כלומר אין זה הדבר לבד כי גם זה. או אין זה כי אם וה. והוא כמו רק או אפס או אולם שתרגומו ברם. וכמו שנשתמשו בלשון זה הרבה בגמ'. גם במקראות נמצאו רבים אשר הם מזה השמוש:

לעיניהם אסרו כו'. פי' כי מיד אח"ז הסיר מעליו הכבלים והפקידו בבית נאמן בכבוד גדול לאכול ולשתות ולנהג שלא כדרך האסירים. ולכן כתיב ויוצא אליהם את שמעון לאו ממאסר אלא שהביאו ממקום אשר הפקידו שם. ובא הכתוב להפר לנו מצדקת יוסף כי גם עם שמעון אף שהיה העיקר בצערו נהג במדת החסד: