יפה תואר על בראשית רבה צא:ה

ד"א וירא יעקב כי יש שבר במצרים. זה ט"ס וצ"ל ד"א ויוסף הוא השליט וגו' המשביר לכל עם הארץ. וע"ז יכון הדרש וברכה לראש משביר זה יוסף כי הוא לבדו נתן אוכל לכל אחד לפי צרכו וכמו בסימן שלפני זה. וז"ש בשוח"ט נוהג כצאן יוסף מה יוסף כלכל כל אחד לפי מעשיו אף אנו כלכלנו לפי מעשינו. ולפי גירסא דילן י"ל דדייק מלשון שבר ולא כתיב אוכל. משום שהיה יוסף המשביר לכל איש ואיש כפי סיפוקו ולכן שלח יעקב את כל עשרה בניו כדי שיביאו אוכל לצורך כל הבית. כי כל אחד יטעין את חמורו שיספיק לכל בית יעקב:

לכו ומולו עצמכם. כבר פירשנו לעיל פ"צ שהכוונה שיסירו התאוה וזרמתם מבשרם. ולאו בערלה תליא מילתא:

עבדוהו וקנו לעצמכם תבואה. פי' אע"פ שצויתי לעבדו ולתת לו התבואה לגניזה מ"מ הרשיתי גם אתכם להצפין תבואה לנפשותיכם. כי לא אמרתי את הכל יקח:

ד"א וירא יעקב וגו' וכי במצרים היה יעקב נראה דאגדה זו עד וירא יוסף את אחיו איננו ממדרשנו. וכן האגדה הקודמת. אלא ממדרש ר' תנחומא העתיקו פה. כי כל זה נמצאים גם שם. כי מאחר שכבר פירש המדרש הזה עד ויוסף הוא השליט איך השיב אחור ימינו לפרש וירא יעקב כי יש שבר במצרים. גם מסדר הלשון יראה הרואה שאינה מעיקר מדרשנו: