יפה תואר על בראשית רבה צ:ב

שלא יהא אדם נושקני כו'. גירסת הילקוט נכונה דגרס ישק כל עמי שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך. ופי' כמ"ש לעיל פנ"ד שדרך הלוקחים שררה מהמלכות לישוק יד המלך ואמר לו פרעה כי כל זה לא יהי' בלעדיך שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך משום שלא יקח אדם שררה בלתי רצונך והכל דבר אחד הוא. ובשמ"ר פ"ה על פסוק וישק לו נראה כי פרוקופי הוא כבוד וכמ"ש הערוך ולא ידעתי חבר לזה:

שתי פרשיות הכתיב לנו משה כו'. כוונת המאמר כי גם בתת ה' את ישראל למעלה על כל העמים אל יעוזו להסירם מדרך המוסר ולהעבירם מעל שבע מצות שלהם אבל ידעו כי ה' המפקד על כל הארץ הוא למעלה מהם והוא הלא פקד לכל יצוריו לשמור דרך המוסר וכמו שמצינו בפרעה אף כי הגדיל את יוסף על כל. מ"מ לא עזב את כל ממשלתו בידו אבל הוא יהיה המפקד גם על יוסף. וכן במה שצותה התורה לישראל להיות קדושים אל יטשו את החומר כולה ולא יבנו בתים ולא יטעו כרמים אבל ידעו כי ה' אשר ברא את התבל לעבדה ולשמרה הוא עליהם וכמו שמצינו בפרעה שהרים את יוסף רק על ביתו ועליו עוד לעסוק בצרכי הבית וע"ע מ"ש בזה בויק"ר פכ"ד:

אני עשיתי ואני אשא. הנה באמת מצינו כמה פסוקים בהקב"ה בלשון אני וכמו ראו כי אני אני הוא. אך חפץ להביא לשון אני המדבר בגאולה כי נאמן הוא להקים את דברו: