יפה תואר על בראשית רבה פו:ד

הא עם שאר שבטים לאו. דלא נוכל לפרש ויהי ה' את יוסף כי הי' בעזרתו וכמו בכ"מ. דהא כבר כתיב ויהי איש מצליח. וגם למה לא כתיב ויהי ה' את יוסף ויצלח. ולכן מדריש ויהי ה' את יוסף כי השכינה ירדה עמו וכדלעיל ומטעם זה מפרש לקמן וירא אדוניו כי ד' אתו שראה שכינה עומדת על גביו. ולכן מקשה למה עזבה השכינה את שאר השבטים הרבים וירדה עם היחיד ומשני מפני שהוא צריך שמירה ביותר לכן ירדה עמו לשומרו:

גבר קפוז. משום דק"ל כמו דמקשה בתנחומא סוף פ' נשא למה כתיב איש מצליח ולא כתיב איש צדיק. כי לא נוכל לפרש איש מצליח שהיה מצליח בעסקיו דא"כ למה אמר איש ולא אמר ויהי מצליח. ובכ"מ שנאמר איש אצל התואר מורה על שלימות המעלות כמו איש צדיק איש אמת איש חיל וגם למה אמר עוד ויהי בבית אדוניו המצרי ולא אמר ויהי איש מצליח בבית אדוניו המצרי. ולכן מפרש ויהי איש מצליח כי ה' היה עמו וצלח לו להנצל מכל עון ונמשך אדלעיל דכתיב ויהי ה' את יוסף שה' סמך ידו שלא ישנה טעמו כדלעיל וכן קאי אלמטה שהי' איש מצליח בבית אדוניו המצרי וזה שמקשה בתנחומא לפי מה דנמשך אדלעיל הי' לו לומר איש צדיק דלא נמצא השרש צלח בהוראה זו רק בעניני עסקי עוה"ז. וזה שמשנה המדרש כי פה פירושו מצליח קפץ. שהי' מדלג על השטן המסיתו לחטוא ועבר עליו (ובתנחומא הלשון שוית מה שלא שוה אה"ר וקשה לכוון הלשון הזה):