יפה תואר על בראשית רבה פב:ח

שינו עטיפתן כו'. ע' בזה בנימוקי יוסף בפרק בתרא דקמא ובב"י ביו"ד סי' קנ"ז:

בשעה שהקב"ה דן את הצדיקים כו'. הטעם בזה כי הטעם גם כשיחטא הוא לא להכעיס רק לתוקף יצרם וראויים הם לנשיאות פנים. משא"כ הרשעים חטאם יבוא להכעיס ולמרות את כבוד ה'. ומה דאמרינן בכמה מקומות וסביביו נשערה מאד שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שניהם אמת. כי יקל להם בעונשם משום שחטאם איננו חמור כ"כ. אבל בעונש הקל המוטל להם ידקדק הרבה ולא יותר להם:

עד יום מותו. פי' שלא יחמיץ אלא תמיד יהיה עובד ה'. או שפירושו עד יום מותו אע"פ שהוא נוטל את נפשו: