יפה תואר על בראשית רבה עה:ה

רבינו אמר לר' אפס כו'. בא לפרש האריכות בכתובים כי המה באו ללמדנו איך לנהוג כבוד עם מי שגדול ממנו. ואגב זה מייתי המעשה מרבינו כאן. וע' לקמן פ' ע"ח ר' כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא כו' כי זה כלל גדול בתורתנו הקדושה כי גם בספוריה תבוא ללמדנו ארחות חיים ודרכי יושר ואמת:

מן שמי למרן מלכא. בא ללמד לנו כי גם שלא בפניו צריך לנהוג בו כבוד ולהזכיר שם המלך בכבוד והדר:

ולמה עם לבן גרתי כו'. כלומר דבא להצטדק לפני עשו למה התאחר עד כה לגור עם רמאי כלבן. כי חכה עד עתה עד אשר יולד יוסף שהוא שטנו. ואע"ג דהתאחר שש שנים בבית לבן גם אחר לידת יוסף מ"מ י"ל דלא חפץ לעזוב את בית לבן וללכת עמדו בדרך בראשית ימיו פן ירע לו הדרך לכן המתין עד אשר יגדל מעט: