יפה תואר על בראשית רבה עד:יא

שכך גזר הקב"ה לארי כו'. אין לזה רמז במקרא. ובילקוט גריס שיהיה הארי אוכל ממנו בכל יום חמכה ואולי דריש רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי כתיב רחליך ועזיך בל"ר ומיעוט רבים שנים. ואילי צאנך כתיב בל"י (כי העיקר הוא הסומך צאנך ולא הנסמך אילי) וזה חמשה. (ואף כי צאן הוא שם המין אשר לא יתרבה אבל בנחמיה נמצא בל"ר) ומפרש לא שכלו ולא אכלתי כי לא נגרע מהם ולא נאכלו על ידי ארי. ומה שבחר לאמר ארי ולא דוב וחיה אחרת משום שבארץ ארמי מצויים אריות. ואולי בשביל זה נקראת ארם במ"ם נוסף בסוף]:

גנבא ביממא פי' בפרהסיא וגנבא בליליא פי' בסתר ובערמה והפירוש הזה נראה מהילקוט: