יפה תואר על בראשית רבה עא:ה

הה"ד וקח מאתם. מילתא באפי נפשה היא לתרץ למה הודית ברביעי משום שזכתה עתה לכהונה ולמלכות. וכן גירסת הילקוט ד"א על שהיו לה שבט כהונה ושבט מלכות ומביא הדרש של ר"י מטו מטו משום דבחטא ישראל בעגל ובמרגלים לוקחה הבכורה מישראל ונבחר שבט לוי תחתם. ואע"ג דבחטא העגל לבד לוקחה הבכורה רבותא קאמר שמשתי הסבות האלה ראויים היו ישראל לדחות. ור"ל סובר דבא לאקושי שבט כהונה לשבט מלכות כי שניהם שוים וכמו שמפרש שכל מה שכתוב בזה כתוב בזה:

לאה תפסה פלך כו'. משום דק"ל למה כתיב הפעם אודה בעתיד ולא כתיב אנכי מודה בבינוני. לכן דריש כי אמרה אשר לעולם תהיה נוהגת בהודאה משום שלא יגרע מצדיק עינו ומה שמביא את הכתוב ואת מלכים לכסא לאה תפסה כו' אינו ענין פה ונעתק בשגגה מן במ"ר פ"ו דמייתי ליה לענין שנטלה הבכורה ונתנה להם מלכות ע"ש:

מי מעמיד רגלה של אשה בתוך ביתה בניה. פי' כי על ידי בניה לא תלך עוד הנה והנה ותשמור את הבית לשמור את בניה. ודריש דרך אסמכתא ותעמוד בביתה מסבת לידתה: