יפה תואר על בראשית רבה ע:יא

השלום ביניכם לבינו. כי לא נוכל לפרש השלום לו כפשוטו דא"כ היה לו לשאל גם על בני ביתו ולאמור השלום לו ולביתו. כי במה יוקיר שלום לבן משלום כל בני ביתו ולפי הדרש א"ש משום שלבן הוא רמאי ורשע. קרוב הדבר שיהא שנאוי מכולם:

שהדבור מצוי בנשים. והא דאמרינן לעיל פי"ח שלא נבראת מן הפה שלא תהא דברנית. י"ל שאלו נבראת מן הפה היה הדבור מצוי בהן עוד יותר:

בוא וראה כמה בין שכונות כו'. בא לתקן יתורא דקרא כיון דכתיב ורחל באה עם הצאן הלא ידעינן דרועה היא ולמה מסיים הכתוב כי רועה היא. אך להראות לנו כי רועה לבדה היא ואין איש עמה ובכל זאת לא הרע לה איש ולא הכלימה: