יפה תואר על בראשית רבה סח:ט

מפני מה מכנין שמו של הקב"ה כו'. ומפרש ויפגע במקום כי התפלל אל הקב"ה הנקרא מקום:

מן מה דכתיב הנה מקום אתי. ולא קאמר הנה אני במקום נראה שהוא מקומו של עולם לפי שהמקום טפל לו ואין הוא נופל למקום וכדאיתא בשמ"ר פמ"ה:

ואין עולמו מעונו. פי' כי יש שחשבו אשר הקב"ה הוא רוח בגלגל והוא נסמך על הגשם ח"ו. לזה אומר כי זה שקר. אבל כל המציאות תלוי בו ואין לו קיום בזולתו. וז"ש הוי הקב"ה מעונו של עולמו אבל אין העולם מעונו שהוא ית' אינו נסמך על הגשם ואינו נח בו ועי' במורה ח"א פ"ע בשם טוב וכן תמצא שם הביאור במ"ש על הפסוק רוכב שמים ויתבארו לך הדברים האמורים פה הסוס טפילה לרוכב:

בערבות צריך אדם לאמר כו'. וע"י שצריך להודות בזה תקנו תפלת י"ח בעת זו: