יפה תואר על בראשית רבה נט:ט

שהיה יושב ומשקיל כו'. והנה הרמז מן אלי הוא בדברי העבד לפני בתואל ולא בדברי העבד לאברהם. והטעם בזה כתב מהר"י קניזל שכוונת העבד היתה לומר ללבן ולבתואל שהם חשובים בעיני אברהם יותר ממנו ויקפצו לתת לו בתם. ולאברהם רמז במה שהאריך לומר לו אולי לא תאבה וגו' ההשב אשיב וגו' כי כוון בזה למצוא מקום לשמוע מפי אברהם. אולי יאבה אברהם לקחת את בתו ליצחק. ואברהם השיב לו השמר לך וגו' פי' כי השמר גם מאשר לך אחרי שאתה ארור ואין ראוי לך להדבק בברוך. ופי' ארור אתה ממולדתך כי אליעזר בעצמו יצא מכלל ארור כדלקמן בפ"ס: