יפה תואר על בראשית רבה נד:ה

רועיו של אברהם כו'. עיקר הוכחת הדרש הזה למה בחר לעדה ולמזכרת כי הוא חפר את הבאר הזאת את שבע הכבשות. ולא הציבו לעד גל אבנים או מצבה ע"ד עד הגל הזה ועדה המצבה הזאת אשר הם דברים המתקיימים על מקום אחד לארך ימים. לכן דריש שע"י הכבשות נתברר לרועים מתחלה שהבאר היא של אברהם. ועם כל זה לא נמנעו מגזילתם ועכשיו נתינת הכבשות תהיה למזכרת עליו לזכותו את הבאר. כי יזכרו מה שנתוודע להם בצאן לפני זה:

את סימן לבניך. כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים כדלעיל ומביא את הכתוב אז ישיר ישראל וגו' וסיפא דקרא עלי באר משמע שעלו המים לקראתם: