יפה תואר על בראשית רבה מא:ז

סוף שמאכילים אותו מבשרו. זה ע"ד ונהמת באחריתך ככלות בשרך וגו' כי מרוב זנותו יכלו לחמו בשרו ושארו:

כל הפסוק הזה לשון ערוה. אף כי פשט הכתוב בוודאי לא כן הוא מ"מ דריש כיון דהאריך הכתוב לפרוט כל הפרטים ע"כ יש בו גם רמז וכוונה שניה לזה:

כאינש דבחר פורנא דאימיה. דריש מה דכתיב ויבחר לו לוט. אשר מלת לו נראה כמיותרת. לכן דרש דבחר חלקו הראוי לו: