יפה תואר על בראשית רבה ד:ז

אש ומים כי הקמץ תחת השי"ן מושך אחריו אל"ף וכאלו כתיב שא מים ובחלוף אתוון יהיה שא אש (בשם ספר הפליאה):

בטל הקב"ה אש ומים כו' פי' שלא תאמר שנברא השמים מהאין המוחלט. אבל נטל אש ומים אשר כבר נבראו ומהם עשה את השמים:

שמים כתיב פי' המ"ם בחיר"ק מל' שומא והשי"ן והסי"ן מתחלפים [ובאמת גם שומת ב"ד הוא בשי"ן ימנית וכמ"ש גם התוי"ט בכתובות פרק י"א מ"ה בשם הרא"ם. וכ"ה דעת בעל מנחת שי בתהלים נ' אבל צדקו דברי היפ"ת וכמו שהוכחתי בספרי אור בוקר במו"ק דף ה']:

שהבריות משתוממים וסובר כי השמים איננו מיסוד אש ומים אבל הוא גשם חמישי כדעת החוקרים ובני אדם אשר לא יבינו מה הוא. ישתוממו וישאלו כדעתם האם של אש או של מים הם:

הוא אתא וקם עליו כו'. וחולק על מה שלפניו וסובר כי הוא של מים. ונקרא שמים כמו שם מים והמ"ם האמצעי עומד במקום שנים: