יפה תואר על בראשית רבה לט:ב

לריח שמניך טובים וגו'. הנה השמן לא יוסיף ריח בקרבו גם אם יורק אל כלי אחר. אך יפיץ ריחו אשר בקרבו מסביב. ולכן מדמה ר"ב את אברהם לשמן. כי הוא לבדו כבר היה שלם ותמים בצדקתו ובאמונתו. ומה שאמר לו הקב"ה לך לך ויהיה מתנודד בארץ אז יגלה ויודע שמו בארץ. וכן איתא בחזית על פסוק זה דאיתא התם אמר הקב"ה לאברהם. אברהם הרבה מעשים טובים יש לך הרבה מצות יש לך טלטל עצמך בעולם ושמך מתגדל בעולמי. לך לך מה כתיב בתריה ואעשך לגוי גדול ע"כ וע"ע מ"ש שם ביפה קול: