יפה תואר על בראשית רבה לח:יג

תרח מוכר צלמים היה כצ"ל. ומביא פה המעשה לפרש את הכתוב וימת הרן על פני תרח אביו לפרשו כי מת מסיבת אביו במה שמסר לו לנמרוד וע"ע ברמב"ן על פרשה זו ומה דלא נעשה נס להרן ג"כ. משום שאין עושין נס אלא למי שמוסר נפשו על מנת שלא יעשה לו נס. והרן חפץ דוקא בנס וע' במדרש חזית על פסוק זאת קומתך:

ווי לי' לההוא גברא דהוה בר שיתן כו'. כי מתנאי האלהות הוא שיהיה קודם במציאות לעובדיו. אחרי שהוא עשאם. והטפשים ההם לא היו נותנים לבם על זה [וכן הוא בשיר רבה פרשה ב' על פסוק סמכוני באשישות סי' ב' לענין גרשון בן מנשה ע"ש]: