יפה תואר על בראשית רבה לא:ה

הגיע זמנם להקצץ כו'. דריש קץ בשלשה אופנים. הא' מלשון קצץ וזה כי בא זמנם לפני לעשות בהם כליה. והב' מלשון קוץ שמיר ושית. וזה שאמר הגיע זמנן לעשות בתה. אחרי כי היה כקוצים לפני ועלו במעשיהם שמיר ושית לכן אעשם בתה. והג' מלשון קצתי בחיי. וזה כי קצה נפשי בהם מפני רוע מעלליהם והגיעו קטיגורים שלהם לפני:

חמס פחות מש"פ וגזל הוא ש"פ כצ"ל. וחולק על הא דאמרינן בשלהי הכונס מה בין גזלן לחמסן ע"ש בתו'. ומ"ש חמס פחות מש"פ פי' כי גם בפחות מש"פ נקרא חמס וה"ה בש"פ ומשו"ה אמרינן בסוף ב"ק כל הגוזל ש"פ כאלו נוטל את נפשו וילפינן מהכתוב מחמס בני יהודה אבל גזל לא מקרי רק בש"פ. [וי"ל עוד כי לענין החומס מקרי גם בפחות מש"פ חמס. אבל לענין הנחמס בעינן דוקא ש"פ כדי שירגיש בחסרונו. ופה מחומסים הרבים היה גם לנחמס ש"פ. ויתורץ בזה דברי הגמ' בב"ק וע' היטב]: