יפה תואר על בראשית רבה לא:יד

רוב מכנסו דבילה. כי הוא לא יכול לדעת מיני המאכלים לכל מין ומין אשר יאכל לכן הביא דבילה אשר יאכל האדם וכל חי. וראב"כ אמר הכניס עמו זמורות כו' וסובר כי ע"פ הדיבור ידע האוכל אשר יאכל כל מין ומין. וגם הצבאים ונעמיות אשר הם מדבריות ידע האוכל מכל אחד. ור"ל סובר דהכניס דבילה וכר"נ. ומה שצוה לו ה' להכניס מכל מאכל הוא רק לנטיעה. ואמר ע"ד דראב"כ והיה לך ולהם דבר שהוא לך ולהם. היה צריך מיני מאכל שונים. הראוי לך והראוים להם. וע"ד דר"ל דהכניס דבילה אתה עיקר כי זה מאכל אדם. והם טפלים לך כי דבילה לבהמה הוא רק מאכל בשעת הדחק:

זמורות לנטיעות. כי כאשר נשחתה הארץ ג' טפחים כשיעור מחרישה הלא נתקלקלו גם הצמחים והנטיעות. והיה צריך לשמור מינם ולנטעם אח"ז בצאתו מן התיבה ומ"ש גרופית לזיתים עיין במרובה גבי עשרה תנאים התנה יהושע וברש"י שם: