יפה תואר על בראשית רבה כא:ט

בכל מקום רוח מזרחית קולטת. משום שהשכינה במערב וראוי לחוטאים להיות בצד ההפוך מזה. למען יתרחקו מהשגחתו ומרחמיו. ויסבלו יסורים יישובו שנית לה' בכל לבבם:

מקדם לגן עדן. במזרחו של ג"ע וכמו מצפונה לבית אל. מצפון להר געש. מעבר לירדן אשר יתפרש הלמ"ד כמו של. ונראה מזה המאמר כי ג"ע הוא במערב. וכן משמע בבכורות פ' מעשר בהמה מטרא במערבא סהדא רבא פרת. ופרת היוצא מעדן הולך ממערב למזרח. וכן בבל היה בצפונית מזרחית של א"י. ולהכי קרי בני בבל לא"י מערבא אבל בפ' המוכר את הספינה גבי האי שמשא דסמקא צפרא ופניא משמע איפכא דג"ע במזרח והכא משמע במדרש דאמר כוש במזרחו של עולם:

ע"ש ומשרתיו אש לוהט. פי' לכן נקראו בשם להט משום שמזהירים ומאירים כאש לוהט. ובמראה זה יתראו לנביאים. וז"ש שהם מתהפכים פעמים אנשים כו' פי' לנביאים יתראו פעם כאנשים כמו לאברהם ופעם כנשים כמו שראה זכריה נשים הנושאות את האיפה. ופעם רוחות כמ"ש עושה מלאכיו רוחות ופעם יתראו לנביאים מלאכים ממש:

מקודם לג"ע נבראת גיהנם. ופי' הקרא וישכן את הגיהנם לשמרהו מקדם לג"ע כי אין בין גיהנם לג"ע אלא כותל או טפח כדאיתא בקהלת רבה על פסוק ביום טובה היה בטוב: