יפה תואר על בראשית רבה יט:ז

עיקר שכינתו בתחתונים. כי הקב"ה מחבב את התחתונים ופי' אף שמלא כל הארץ כבודו מ"מ היתה עיקר השגחתו בתחתונים. ומשם התפשטה השגחתו על כל הצורים ומשחטאו נתרחקה השגחתו ממדרגה למדרגה עד שכמעט היו בהסתר פנים לגמרי. ובזכות הצדיקים חזרה מדרגה אחר מדרגה והמדרש דידן אתי כדעת רשב"י במ"ר פ' י"ב. ומה שאמרו בשמ"ר פי"ב כשברא הקב"ה את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' וגו' אתי כדעת רב דסובר במ"ר שם שהשכינה במשכן היה דבר מחודש. ולפני זה לא היתה מעולם בתחתונים:

ורשעים מה יעשו כו'. קשה ליה בקרא דכתיב וישכנו לעד עליה. ולא כתיב וישכנו לעד בה ולכן מקשה אטו רשעים פורחים באויר הלא גם המה במעט ימיהם ישכנו עליה. ולכן דריש וישכנו כמו וישכינו: