יפה תואר על בראשית רבה יט:ד

דלטוריא על בוראו כו'. ולפ"ז אמר לה והייתם כאלהים לברוא עולמות. וגם והייתם יודעי טוב ורע. וגם מ"ש הכתוב ותרא האשה כי טוב העץ למאכל. ע"כ לא יתפרש כי בטעמו הוא טוב לאוכל דהא עדנה לא אכלה ממנו ולא ידעה את טעם הפרי. אבל פירושו ותרא האשה כי ראתה בתבונתה כי טוב העץ למאכל לברוא בו עולמות. ולפ"ז יש כח סגוליי בעץ הזה אשר ממנו אכל הבורא. והעץ איננו מכלל הנבראים:

כל שנברא אחר חבירו שליט בחבירו. כי כל המאוחר הוא יותר שלם ולכן הראשון משמש להאחרון:

ואדם נברא אחר הכל כו'. ומה שלא מנה את הבהמה והחיה דלא חשיב רק עיקר מעשה היום ואע"ג דעשרה דברים נבראו בע"ש בהש"מ ומאוחרים הם מאדם ובכ"ז לא ישלטו בו. אבל לא חשיב רק בקדימת ואיחור בימים ולא בשעות אשר ביום אחד: