יפה תואר על בראשית רבה יד:י

מלמד שעשה לו עוקץ כו'. כיון דכתיב ויהי האדם לנפש חיה ולא כתיב ויהי באדם משמע דהיה לו דמיון קצת בגופו כחיה ולא נבדל ממנה בתכלית רק בנשמתו. והטעם בזה כי עיר פרא אדם יולד. וכבד לאדם להתרומם למעלת אנושי ולכן נברא בעוקץ. אמנם מפני תכונת נפשו ושכלו אשר זה הוא כבודו יש בידו האפשרית להשליך מעליו רוח עיר פרא ולהיות אדם לכן ניטל ממנו. למען ידע שאתו ויתרונו בארץ:

לעי באורייתא בליליא כו'. כי לא אברא לילה אלא לגירסא. ולכן אין לו מנוחה כי בלילה עליו לעמול בתורה וביום לבקש מזונותיו: