יפה תואר על בראשית רבה ק:ו

שהיו ראוים לדוש כאטד כדכתיב ותעבור חית השדה ותרמוס את החוח. ופי' הקרא ויבואו אל המקום אשר נעשה חסד לאטד כי הי' לגורן אשר שם מקיימין כל דבר:

אזורי מתניהם התירו. לאבל ולהספד כלומר שאזל חילם. והאומר קשרות כתפותיהם התירו פי' כי הלכו חלוצי כתף כמו שהולכין על הנשיא. ונמנו פה ד' דברים שעשו ליעקב. וזה אזורי מתניהם התירו קשורי כפתותיהן. הראו באצבע. וזקפו קומתן כנגד ד' מעלות אשר תבאנה על הארץ מהשלמים ותמימים. הא' כי המה כעיר מבצר להגן על בני דורם וכנגד זה אמר שהתירו אזור מתניהם להראות על חילם ואונם כי רפו ואין מגן בעדם. הב' כי המה ילמדו את העם ליראה את ה' ולשמור דרכי תמימים וישרים וכנגד זה אמר קשרי כתפותיהם התירו שידעו כי עירומים הם ממצות ומעשים טובים ואין להם עוד מי שיכסה אותם מערומיהם. הג' כי המה ילמדו את העם חכמה ודעת וע"ז נאמר זקפו קומתן לעמוד מפניו כמו מפני הרב. והד' הכבוד וההדר אשר יביאו לעם אשר המה יושבים בקרבו וכנגד זה אמר שהראו באצבע ואמרו אבל כבד זה למצרים כי אבד הכבוד למצרים אשר היה להם בשבת יעקב עמהם:

הרי דברים ק"ו. מדברי ריב"ש הם ודברי רבנן צריך להיות קודם דברי ריב"ש וכ"ה בירושלמי:

כנגד שבעים יום שעשו מצרים חסד. והחסד הזה היה חטאת לישראל לסבול עליו וכמו דדרשינן בב"ב על הפסוק וחסד לאומים חטאת: