יפה תואר על בראשית רבה י:ה

ג' צבאים הם. לשון צבא מורה בכ"מ. על המון ורבוי ומונה אלה השלשה אשר עליהם העולם מתקיים. הא' צבא השמים והארץ והמה המון הגלגלים והמזלות אשר בשמים ורבוי המינים אשר בארץ. אשר אם נפקד אחד מהם נחרב העולם כנודע. הב' צבא התלמידים המרבים ומגדילים את התורה בשבתם יחד. ועל התורה העולם עומד. הג' צבא היסורים ע"ד רבים מכאובים לרשע. והיסורים המה המעוררים את האדם לתשובה וגם התשובה היא לקיום העולם. ויש מהפשטנים האומרים כי צבא הוא זמן ולדבריהם מונה השלשה אשר צבא וזמן קצוב להם. הנה צבא השמים והארץ הוא ע"ד לכל זמן וגו'. צבא לתלמידים שצריכים זמן לבוא אל תכלית הלמוד וכדאיתא בפ"ק דע"ז עד מ' שנים לא קאי אינש אדעתיה דרביה. וזמן קצוב גם ליסורין כדאיתא שם בפרק ר' ישמעאל על פסוק וחליים רעים ונאמנים. כיון שהגיע זמנו לצאת כו' ע"ש ופה בא המדרש לכלול שתי הוראות יחד:

אם זכה צבא לו. דריש את הקרי והכתיב דכתיב על וקרינן עלי. ואם זכה הוא כפי הקרי כי כל הצבא אשר עלי הארץ הוא לאנוש לטובתו ולתועלתו והוא ימשול בהם. ואם לא זכה אז הא כפי הכתיב דיתפרש הלא צבא ארץ לאנוש על אנוש כי המה שולטים בו לרע לו: