יפה תואר על במדבר רבה ט:ז

שיאכלו בעצבון כל מה שיאכלו בארץ נכריה באשר שהוא בגלות ואינו ראוי לעשות עמו נס לכך בעצבון תאכל:

בעצבון תאכלנה. יש לדקדק למה החמיר הקב"ה בעונש אשה טפי מאדם דאשה צערה מרובה בחבלי לידה ואיש אין צערו רק מזונות ואדרבה אדם דאיהו גופיה הוזהר והוא חכם טפי יש להחמיר בענשו דיוסיף דעת יוסיף מכאוב ולזה מסיים המדרש לעיל בב"ר על פסוק זה דצער פרנסה כפלים כלידה:

[זכות יחוסיהן כו'. פי' ל כך היו אנשי מלחמה מיוחסים כדי שתעמוד להם זכות אבותם כדאמרינן בגמ' ואע"ג דמאורייתא ילפינן לה דרשינן טעמא דקרא:

מדברי תורה מנין משום דליכא מידי דלא רמיזי באורייתא כדאמרינן בתענית לכן בעי לאתויי מד"ת היכן הוא]: